הצבע ארגמן

 sister היא שרה לה ומשנה את גורלה
הצבע ארגמן/אליס ווקר/סטיבן שפילברג/וופי גולדברג/אופרה ווינפרי

הפעם אחרוג ממנהגי ואצטט טקסט קולנועי. יש שכיות חמדה שצריך מידי פעם לאזכר כדי שלא יאבדו בתהומות השכחה. כזה הוא הסרט "הצבע ארגמן" שהדיון המתקיים בו עוסק בדיכוי נשים, באונס, בזכויות נשים, העצמה נשית, ביחסים בין גברים לנשים, בנשים חלשות ונשים חזקות, בגבול בין כוח לחולשה ובכוחה של האהבה.

הסרט, שהומחז על פי ספרה של אליס ווקר, מתאר את חייה של סילי, אישה אפרו-אמריקאית, בין השנים 1909 – 1947. סילי נאנסה על ידי אביה וילדה לו שני ילדים לפני גיל 14. אביה מכר את שני הילדים ובהמשך מכר גם אותה לאלמן ואב ל-3 בשם אלברט ג'ונסון. אלברט לקח אותה לביתו ושם היא משמשת כשפחה, מטפלת בילדים וכמענה לצרכיו המיניים. אלברט הפריד את סילי מאחותה האהובה, נטי, מפני שזו התנגדה כשניסה לאנוס גם אותה.

בפוסט שלפניכם אתאר את הקשר שנוצר בין סילי לבין שוג אייברי, זמרת מועדונים שהייתה המאהבת של אלברט בעבר והוא עדיין רוצה בה מאוד . שוג הבלתי מושגת מוציאה מאלברט תכונות והתנהגויות שסילי לא זכתה לחוות מעולם.  יום אחד הביא  אלברט את שוג הביתה כשהיא שיכורה ועלובה. בדלת הרימה שוג את ראשה וראתה את סילי. "את כל כך מכוערת" אמרה לה ונרדמה עד למחרת בבוקר.

 וכך נראה אותו הבוקר בביתו של אלברט (הציטוט שלי נגמר אחרי 5:15 דקות צפיה. הסרטון אורך יותר מ-9 דקות. אפשר לפרוש אחרי שנגמרת סצנת הרחצה בין סילי לשוג):

 

אחרי שסילי טיפלה בשוג במסירות כפי שטיפלה והקשיבה לדמעותיה החליט אלברט לשמח את שוג אהובתו ולפתוח עבורה מועדון שבו תוכל לשיר. בערב הפתיחה לנגד פניו המתכרכמים של אלברט מעניקה שוג לחברתה החדשה סילי מתנה מרגשת במיוחד (תרשו לי להתרגש מהמילים, מהקצב ומהטקסט הקולנועי המהוקצע, הוליווד או לא הוליווד, אני – הקצב מנענע אותי והמילים עושות לי את זה במינונים קשים – בעיני השיר הזה הוא המנון פמיניסטי ענק ולא אתפלא לשמוע שאכן הפך להיות שיר קאלט, מלך הכנסים ונסיך הפעילות החברתיות באשר הן: 

 

ואלו המילים ששרה שוג  לסילי:

(Miss Celie's Blues (Sister
Sister, you've been on my mind
Sister, we're two of a kind
So, sister, I'm keepin' my eye on you.

I betcha think I don't know nothin'
But singin' the blues, oh, sister,
Have I got news for you, I'm something,
I hope you think that you're something too

Scufflin', I been up that lonesome road
And I seen alot of suns going down
Oh, but trust me,
No-o low life's gonna run me around.

So let me tell you something Sister,
Remember your name, No twister
Gonna steal your stuff away, my sister,
We sho' ain't got a whole lot of time,
So-o-o shake your shimmy Sister,
'Cause honey the 'shug' is feelin' fine.

 אחרי ההופעה במועדון מתרחש בין שוג לסילי ארוע העצמה מפתיע. תרצו להתווכח איתי על המילה העצמה – תתוכחו. אבל סילי לובשת את בגדי ההופעה של שוג, שוג מעודדת אותה לא להסתיר את פניה, מעמידה אותה מול המראה ומתוודה בפניה על אהבתה לאלברט. סילי לעומת זאת מספרת לשוג על אופיה של ה"אינטימיות" המתרחשת בינה לבין אלברט. שוג אומרת לה "הוא עושה בך את צרכיו" (שלא לומר אונס אותה לאורך שנים) ומבינה שסילי לא ידעה מגע של רוך ואהבה מימיה. שוג מראה לסילי מה זאת אהבה בפעם הראשונה בחייה וסילי מגלה את יופיה שלה בעומק עיניה של שוג. הצופים מגלים את כוחה המרפא של האהבה. ואני – למה אכביר במילים כשטוב מראה עיניים(גם כאן הציטוט שלי מסתיים אחרי כ-6 דקות כאשר שוג יוצאת מן הבית והולכת לכנסיה): 

החוויה של סילי ושוג היא חוויה אוניברסלית. לכל אשה יש אשה אחרת שנגעה בה ברוך ושינתה את מהלך חייה. הסרט "הצבע ארגמן" משחק  לידיהם של רעיונות ההעצמה – אין כאן אישה לבנה שעוזרת לנשים שחורות במחווה של נדיבות וחמלה. כל גיבורות הסרט הן דמויות אפרו-אמריקאיות המתמודדות באופנים שונים עם השפלה וכוח ובקיצור – סרט חובה לאירגונים פמיניסטיים חברתיים.

דרך אגב, זהו סירטן הראשון של וופי גולדברג ואופרה ווינפרי. הסרט היה מועמד ל-11 פרסי אוסקר ולא זכה באף אחד מהם. וופי גולדברג זכתה  בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הדרמה הטובה בותר עבור משחקה בסרט זה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מועדון הקריאה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הצבע ארגמן

  1. חביבה איזנברג הגיב:

    הי אירית

    קראתי את הבלוג ונורא התרגשתי. את כותבת נהדר.ביחוד נגע לי המשפט בסיום על כך שאצל כל אחת מאיתנו קיימת האשה האחרת שנגעה בה ברוך ושינתה את מהלך חייה. הייתי מוסיפה שהסרט הוא חובה עבור כל אירגון שמחשיב עצמו להומניסטי.

    נשיקות ואהבה ,חביבה

  2. סקיפי הגיב:

    כל כך חיכיתי לפוסט חדש, שכשגיליתי שיש והוא כבר כאן, פתאום חששתי שעם הציפיה תבוא גם אכזבה… אבל לא.
    קריאה ראשונה היתה מרגשת ומדמיעה.
    להקשיב ולחוש את המוזיקה, בהקשר של הטקסט שלך, לאור המילים שלך, להתמסר לצלילים ולתת להם לשאת אותי לעולמות אחרים.
    ~~~
    "וסילי מגלה את יופיה שלה בעומק עיניה של שוג"
    כשאשה (או איש, אבל זה לא הענין כרגע) מתחברת לאשה אחרת בצורה כזו, כשהיא מובילה אותה ואף פוסעת איתה את הדרך מתחושת אפסות, מחיי אפסות של שפחה, לתודעה עצמית, לרצון, לראיית עצמה, באהבה עדינות ורוך – על מה יש להתווכח? ברור שזו העצמה.
    ~~~
    "החוויה של סילי ושוג היא חוויה אוניברסלית."
    על זה אפשר להתווכח.
    כי הלוואי ו"לכל אשה יש אשה אחרת שנגעה בה ברוך ושינתה את מהלך חייה.", אבל לא כך הוא.
    ולא כך היא.
    ואשרי אלה שזכו.
    ואשרי נושאות הרוך.
    ~~~
    אח, איזה כיף. תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s